English Translation:

Zohar Argov – From the album: Performance at Olympia France 1986 

There far away in the ancient oak forest stands.
And next to him in the grass Nefertizan lay.
And he lay motionless.
He does not fall asleep again.
Gold curls for which wind will scatter.
And next to him in the grass a bereaved mother.
In tears and sorrow.
Whispers miserably.
I raised you my son I kept from all evil.
But a lead bullet in you my son hit.
I had a wife, a woman of valor.
She walks away from me for the night.
Took my little son with her.
My son Mohammadi.
Jonathan.
Who prayed prayed.
And who murmured murmured.
Such a damn crane.
The children of the streets.
I am stoned.
My name is drunk.
Resent my life.
But why and why will you hate my brothers.
Because of you the bottle.
My heart is cracked.
Who whined whimpered.
And whoever prayed such a prayer would call me to hell.
Deep deep sadness in the eyes.
Deep deep wine in the cellar.
Tonight I will tear my heart in two.
You and the dripping trophy.
Do not ask me.
Do not ask me how.
Humans are born to suffer and smile.
Humans were born to forget and go.
Like a wind blowing in a fall.
Leaking Leaking tap.
Leaking and howling.
A thousand years have been said about me.
A thousand years in the heart.
Please sing to Ilan.
Please sing to the world.
The basements have a howling spirit.
Basements have no light in the windows.
But you cry there like a child.
But a person dreams dreams there.
Do not ask me.
Do not ask me how.
You also do not know what is going on.
When there is a place.
Where a queen stands.
Where the tree orphan.
I fell too.
Say.
supposed.
supposed.
supposed.

Arabic Translation:

מתוך האלבום: הופעה באולימפיה צרפת 1986 חלק א

שם הרחק ביער אלון עתיק ניצב.
ולידו בדשא נפרטיזן שכב.
והוא שכב בלי נוע .
שוב אינו נרדם.
תלתלי זהב לו רוח תפזרם.
ולידו בדשא אמא שכולה.
בדמעות וצער .
לוחשת אומללה.
אותך בני גידלתי שמרתי מכל רע.
אך כדור עופרת בך בני פגע.
היה היתה לי אישה אשת חיל .
מהלכה ממני בדמי הליל.
לקחה איתה את בני הקטן.
את בני מחמדי.
יהונתן.
מי פילל פילל.
ומי מילל מילל.
שכזאת הקראני לעזאזל.
ילדי הרחובות .
רוגמים בי אבן.
קוראים לי שיכור .
ממרמרים את חיי.
אך למה ומדוע תשנאוני אחיי.
בגללך הבקבוק.
ליבי סדוק.
מי מילל מילל .
ומי פילל פילל שכזאת יקראני לעזאזל.
עמוק עמוק העצב בעיניים.
עמוק עמוק היין במרתף.
הלילה את ליבי אקרע לשתיים.
לך ולגביע הנוטף.
אל תשאליני אל.
אל תשאליני איך.
בני אדם נולדו לסבול ולחייך.
בני אדם נולדו לשכוח וללכת.
כרוח הנושבת בשלכת .
דולף דולף הברז.
דולף ומילל.
אמרו עליי שנות אלף.
שנות אלף שבלב.
זמר ליבי נא לאילן .
זמר נא לעולם.
במרתפי יש רוח מיללת.
במרתפים אין אור בחלונות.
אבל אתה בוכה שם כמו ילד.
אבל אדם חולם שם חלומות.
אל תשאליני אל.
אל תשאליני איך.
גם אתה אינך יודע מה הולך.
מתי ישנו מקום.
שבו עומדים מלכת.
שבו יתום העץ.
גם אני שלכת.
אמור .
אמור.
אמור.
אמור.